נושא המיחזור הפך היום לחלק בלתי נפרד מחיינו. הצורך והחובה למחזר פסולת, מים, אנרגיה, ומשאבים דוחפים את כולנו לגייס מחשבה ויצירתיות כדי שנוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים הגדולים האלה.
אבל אצלי, מיחזור זאת מסורת משפחתית ואישית. הכל התחיל מסבא שלי – חיים שריג ז״ל – שהיה אוסף ברגים ומסמרים משומשים, מיישר אותם ושומר אותם לרגע שיזדקק להם. זה המשיך עם סבתא מרים שלי, שתפרה בשנות הצנע צעצועים לארבעת ילדיה מבגדים ישנים, ודודה רינה שלי, שמתקנת כל דבר ואוספת ומשפצת לתפארת גרוטאות ורהיטים שאנשים לא רוצים יותר (מנהג שאימצתי בחום מגיל צעיר בעצמי…).
תמיד אהבתי ליצור, לקחת חפצים שלא היה בהם שימוש, ובעזרת דמיון וקצת עבודה להפוך אותם למשהו חדש, מועיל, או מהנה. במשך שנות עבודתי כמאיירת ספרי ילדים, שיגעון המיחזור שלי היה שמור לחיי היום-יום בלבד. אבל מהרגע שבו פגשתי בעיסת הנייר ותיאטרון הבובות, נפגשו האמנות והמיחזור ומאז לא נסגר מעיין היצירתיות והרעיונות!
היום רוב החומר ביצירה שלי מבוסס על מיחזור של פסולת נייר משרדית, קרטון, שקיות פלסטיק, ומיכלים שאין להם דורש. רוב הבדים שאני משלבת בעבודותיי הם שאריות ייצור ממתפרות ועודפי ביגוד וטקסטיל. במשך יותר משנה פרסמתי מדור של רעיונות למיחזור בעיתון "דרך האושר", ואשתדל גם כאן לשתף ברעיונות למיחזור ושימוש חוזר באמנות ובכלל.
לשמחתי גם המוזיאונים והגלריות מקדמים את נושא המיחזור באמנות, ואמנים ומעצבים שמים את נושאי האקולוגיה והקיימות בראש סדר העדיפויות שלהם. באגף הנוער במוזיאון ישראל בירושלים נמצאת תלמה שולץ הנפלאה, אוצרת משנה בנושא אמנות ומיחזור. באתר חיריה יש פרויקט מיחזור והדרכה אדיר שמשלב אמנים בהפעלתו. האמנית דליה בונה ובתה בגלריה ״שתי וערב״ בכרם מה"רל, יוצרות אמנות מיחזור, וכמובן כל חבריי אמני עיסת הנייר.
אני מקווה שרשימת גיבורי המיחזור שלי תתארך עם הזמן, ואתם גם מוזמנים לשלוח לי רעיונות ואנשים שישמשו לכולנו השראה. בתמונה – פופים (כריות לישיבה) על טהרת המיחזור; מילוי של מאות שקיות פלסטיק וציפוי בשאריות בדים ומיחזור בגדים, תפור ורקום על ידי, נוח ועמיד להפליא.
